החלטה בתיק ב"ש 21724/06

1.         כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, ייצור סם מסוכן והפקתו, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, החזקת כלים לייצור סמים מסוכנים ונסיון להשמדת ראיה.

בכתב האישום נטען, כי לפני יום 28/05/06, בתאריך מדוייק שאינו ידוע למאשימה, קשר הנאשם קשר עם אחרים, וביניהם יורי אברמוב (להלן: "אברמוב") להפיק סם מסוכן מסוג קוקאין על ידי הפיכת קוקאין נוזלי לאבקת קוקאין, כדי שניתן יהיה להפיצו.

במסגרת הקשר הנ"ל הצטיידו הקושרים בארבעה תנורים, במגשים ובכפפות, במשקל אלקטרוני ובציוד נוסף, והחזיקו את הציוד בחדר השינה בביתו של המבקש בשבט אלעזזמה.

כתב האישום מוסיף ומפרט, כי בתאריך 28/05/06, סמוך לשעה 16:40, הגיע אברמוב יחד עם שניים אחרים לביתו של המבקש, כשהוא מחזיק בבקבוק ובו קוקאין נוזלי בנפח של כ-1510 מיליליטר ובמשקל של כ-972.23 גרם (להלן: "הבקבוק"), וזאת במטרה להפיק בביתו של המבקש אבקה של קוקאין מהנוזל ולאחר מכן להפיצו. כששוטרים התקרבו לביתו של המבקש, והנוכחים בבית הבחינו בהם, מסר אברמוב את הבקבוק ובו הקוקאין הנוזלי לבנו של המבקש, י.א. (קטין יליד 1990), והנחה אותו לרוץ למבנה השירותים ושם להיפטר מהסם. אולם, השוטרים רצו אחרי הקטין ותפסו את הקטין ואת הבקבוק, ובו הסם הנוזלי, בתוך השירותים.

בכתב האישום נטען, כי במעשים אלו קשר המבקש קשר עם אחרים לבצע עבירות מסוג פשע, דהיינו - להחזיק בסם מסוכן מסוג קוקאין ללא היתר כדין, להפיק את הסם הנ"ל ולייצרו, להחזיק בכלים לייצור הסם הנ"ל וכן ניסו להשמיד ראייה.

יחד עם הגשת כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצרו של המבקש עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו (ב"ש 20999/06), ובהחלטה מיום 29/06/06 קבעתי, כי חומר הראיות שבתיק החקירה יש בו אותו פוטנציאל ראייתי, שיוכל להוביל להרשעת המבקש באישומים המיוחסים לו. בהחלטתי האמורה קבעתי עוד, כי בנוסף לראיות החפציות שנמצאו בביתו של המבקש, ואשר קושרות אותו לביצוע העבירות, ואשר מקימות כנגדו את חזקת המקום (שהרי הראיות המפלילות נתפסו בביתו - אם בחדר השינה שלו ואם בשירותים), הרי שגם מסר אמרה מפלילה במהלך מעצרו, כשאמר, שהוא מעדיף לשבת בכלא, שכן כך יקבלו ילדיו אבטחת הכנסה.

לפיכך, ולאור המסוכנות הרבה הקמה, לכאורה, מהמבקש, ובהעדר חלופה ראויה, הוריתי על מעצרו של המבקש עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו.

ערר שהוגש על החלטה זו (בש"פ 6493/06) - נדחה.

2.         המבקש הגיש שתי בקשות, ובקשות אלה הינן נשוא החלטתי דלהלן.

הבקשה הראשונה (ב"ש 21832/06) עניינה "בקשה לעיון והעתקה של תיק בימ"ש", ובה נתבקש ביהמ"ש לאפשר למבקש לעיין ולהעתיק את ת.פ. 51/93 של ביהמ"ש המחוזי בבאר-שבע, תיק הרשום בגיליון ההרשעות הקודמות של המבקש ולפיו, נדון המבקש בתאריך 24/04/94 ל-34 חודשי מאסר לריצוי בפועל. לטענת המבקש לא עבר את העבירה המיוחסת לו בת.פ. 51/93, לא נדון בגינה ואף לא ריצה בגינה כל מאסר שהוא.

עוד טען ב"כ המבקש בבקשתו זו, כי היות והתיק האמור רשום על שמו של אדם אחר, לא התאפשר לו לעיין בתיק ו/או להעתיקו, בלא צו של בימ"ש.

נוכח טענות אלה, ולאור חשיבותו של קיומו או העדרו של עבר פלילי למבקש, אם לצורך הליכי המעצר ואם לעניין התיק עצמו, אני מורה למזכירות ביהמ"ש המחוזי בבאר-שבע לאפשר לב"כ המבקש לעיין בת.פ. 51/93 ולהעתיקו.

3.         בקשתו השנייה של המבקש (ב"ש 21724/06) עניינה "עתירה לגילוי ראיה לפי סעיף 45 לפקודת הראיות". בבקשה זו נתבקש ביהמ"ש להורות על הסרת החסיונות שבתעודת החיסיון, שהוצאה על ידי השר לביטחון פנים, על שלוש רבדיה: ביהמ"ש נתבקש להסיר את החיסיון מזהותם של האנשים, אשר מסרו למשטרה את המידע המתועד בדוחו"ת המצוינים בתעודת החיסיון; ביהמ"ש נתבקש להסיר את החיסיון מזהותם של אנשי המשטרה שביצעו עיקובים במהלך החקירה; וכן, נתבקש ביהמ"ש להסיר את החיסיון "מחומרי החקירה" המפורטים בתעודת החיסיון.

יש לציין, כי במהלך הדיון, ולאחר שהתברר, כי השוטרים שביצעו את המעקבים אחרי המבקש ושותפיו, הוספו כעדי תביעה לכתב האישום והם מתעתדים להעיד, ובהמלצת ביהמ"ש, חזר בו ב"כ המבקש מבקשתו להסיר את החיסיון מזהותם של העוקבים.

4.         תעודת החיסיון נשוא הבקשה מחולקת, כאמור, לשלושה חלקים: בחלקה הראשון נאסר גילוי " כל פרט שיש בו כדי לגלות זהות האנשים, אשר מסרו למשטרה את המידע המתועד בדוחו"ת הידיעה" הממוספרות בתעודה (סה"כ 21 ידיעות), " לרבות תוכן המידע ומועד מסירתו" (להלן: "חלק א' של תעודת החיסיון");

בחלקה השני של תעודת החיסיון נאסר גילוי " כל פרט או מידע שיש בו כדי לגלות זהות אנשי המשטרה שביצעו פעולות עיקוב במהלך חקירה זו; שמה של היחידה אליה הם משתייכים ומקום מושבה, וכן השיטה, האמצעים והעזרים הטכניים ששימשו את אנשי היחידה לצורך ביצוע פעולות העיקוב, לרבות תוכנם של מכלול הדוחות שהופקו על ידי היחידה ולמעט תוכנם של הדוחו"ת המפורטים להלן...". יש לציין, כי את המידע שהותר פירסומו - מסרה הפרקליטות לעיונו של הסנגור, עוד בטרם הדיון (להלן: "חלק ב' של תעודת החסיון");

בחלק השלישי של תעודת החיסיון, נאסר גילוי "כל פרט שיש בו כדי לגלות תוכנו המלא של חומר החקירה המפורט להלן, לרבות זהות האנשים המוזכרים בו ופעולות החקירה המתועדות בו", כאשר תעודת החיסיון מפרטת חמישה "חומרי חקירה" (להלן: "חלק ג' של תעודת החיסיון").

בתעודת החיסיון צויין, כי "גילוי מידע זה או מסירתו יש בהם כדי לפגוע בעניין ציבורי חשוב, באשר הם עלולים לסכן שלומם של בני אדם; לפגוע בשיתוף הפעולה של הציבור עם המשטרה; לחשוף שיטות עבודה ודרכי פעולה של המשטרה ולפגוע ביעילות פעולותיה; לסכל פעולות חקירה עתידיות".

5.         לטענת ב"כ המבקש, בכל הנוגע לחלק א' ולחלק ג' של תעודת החיסיון, זהות מוסרי הידיעות ודוחו"ת המידע לגופן, חיוניים להגנתו של המבקש, שכן ניתן יהיה לחקור את מוסרי המידע וללמוד מעדותם, כי הם לא ידעו על זהותו של המבקש, וכי כל דוחו"ת המידע אין בהם כל זכר למבקש. ב"כ המבקש מבקש ללמוד מהחומר החסוי הנ"ל, כי האחרים, שהגיעו לביתו של המבקש, הביאו עמם את הציוד ואת הסמים, בלא שהמבקש היה מעורב בתכנון ואף לא היה נוכח בעת שהאחרים הגיעו, במפתיע, לביתו.